300 מיליון איש בעולם חולים כיום באסתמה והתחזית היא שעד שנת 2025 יתווספו עוד 100 מיליון חולים חדשים.
יום האסתמה העולמי
בחודש מאי חל "יום האסתמה העולמי" כפי שנקבע ע"י ארגון הבריאות העולמי.
ציון של יום כזה על ידי ארגון הבריאות העולמי משקף את השפעתה של מחלה שכיחה זו על הבריאות ואיכות החיים של אוכלוסיית כל העולם.
מטרת יום זה היא להגביר את המודעות של הציבור בכללותו, של החולים ובני משפחתם ושל הרופאים, למחלה כרונית שכיחה מאד.
ד"ר שבתאי ורסנו, מנהל היחידה לחינוך ולטיפול באסתמה וסגן מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא מסביר מהי אסטמה ומדוע כל-כך חשוב לטפל במחלה כרונית זו.
אסתמה הינה למעשה המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ובמבוגרים גם כן. שכיחות האסתמה עלתה מאד בעשורים האחרונים, יחד עם העלייה במחלות אלרגיה אחרות ובמקביל לנטיית האוכלוסייה העולמית לעבור לחיים עירוניים ולסגנון חיים מערבי. שכיחות האסתמה בעולם משתנה לפי אזורים גיאוגרפיים ואתניים ומגיע לשיא של 35% בילדים בסקוטלנד. שכיחות האסתמה בישראל בילדים היא בסדר גודל של 17% ובכלל האוכלוסייה כ- 9%. בסך הכל בישראל למעלה מ- 300,000 חולי אסתמה. מחלה שכיחה זו כאשר היא אינה מאוזנת כראוי פוגעת באיכות החיים ועלולה אף לגרום למוות.
באסטמה, רוב החולים אינם מודעים לחומרת מחלתם
על אף הנחיות ארגון הבריאות העולמי לאבחון, לטיפול ולחינוך באסתמה ועל אף שקיימות תרופות מאד יעילות לאיזון ושליטה במחלה, הרי שעדיין קיימים פערים גדולים בין המצוי לרצוי והמחלה אינה מטופלת ואינה מאוזנת כראוי במקרים רבים. אחת הסיבות החשובות לפער הגדול הקיים בין הטיפול המומלץ לטיפול המצוי היא העובדה כי קיים פער גדול בין הערכת חומרת המחלה על ידי החולה לבין חומרת המחלה כפי שהרפואה רואה אותה, כפי שעלה ממחקר בינלאומי גדול שפורסם ב 2004. על פי מחקר זה מסתבר כי חולים רבים שמחלתם מוגדרת מבחינה רפואית כבדרגת חומרה בינונית או קשה חשים ומצהירים למרות זאת כי מחלתם מאוזנת בצורה טובה והם אינם מקפידים על הטיפול הרפואי המומלץ, לרוב משאפי סטרואידים, שמטרתו לשפר את יכולתם הפיזית, להיטיב את איכות חייהם, למנוע תמותה ולשמור על תפקוד ריאותיהם במשך השנים. ההסבר לפער זה נעוץ כנראה בעובדה שרופאים מגדירים את חומרת האסתמה על פי שכיחות הסימפטומים ועל פי השינוי בתפקודי הריאה ואילו החולים מגדירים את חומרת מחלתם על פי יכולתם לבצע את הפעילויות היום יומיות. מסתבר כי חולי אסתמה בלתי מאוזנת מאמצים לעצמם בהדרגה סגנון חיים של פעילות מוגבלת שהופכת מבחינתם להיות נורמאלית ומשום כך הם מרוצים מרמת האיזון של מחלתם ואינם נוטלים את הטיפול המונע. סיבה נוספת לפער הקיים בין חומרת המחלה בפועל לבין תחושת החולה היא כי בחלק מחולי האסתמה היכולת לחוש בקשיי הנשימה הינה לקויה ולכן תחושתם הינה טובה יחסית לחומרה האמיתית של מחלתם. חולים אחרים, בעיקר אלו שנתקפים בהתקפים מסכני חיים כמעט עד כדי מוות, מאמצים לעצמם צורת התנהגות של התכחשות למחלתם כדרך להתמודדות עם האיום שמחלתם הקשה מטילה עליהם, הם אינם נענים להמלצות הטיפוליות של הרופאים לטיפול מונע קבוע, וסומכים בעיקר על מרחיבי סמפונות מידיים כגון ונטולין או בריקלין שבעצם אינם טיפול ממשי אלא טיפול מקל בלבד.
הטיפול התרופתי באסתמה
הטיפול התרופתי באסתמה מכוון לפי דרגת החומרה של המחלה כאשר בכל מקרה שחולה סובל מסימפטומים של קשיי נשימה פעם-פעמיים בשבוע לאורך זמן עליו לעבור משימוש במרחיבי סמפונות קצרי טווח (ונטולין/בריקלין) לשימוש במשאפים משולבים המכילים סטרואיד בתוספת מרחיב סמפונות בעל פעילות ממושכת. בנוסף לטיפול התרופתי יש להימנע מחשיפה לגורמים מגרים ולאלרגנים בבית או במקום העבודה כגון עשן סיגריות, חיות מחמד, כימיקלים וכיו"ב. כמו כן, יש להימנע משימוש בתרופות העלולות להחמיר אסתמה ולכן יש ליידע כל רופא מטפל כי החולה סובל גם מאסתמה. על הצוות המטפל מוטלת האחריות ללמד את החולה להשתמש נכון במשאפים ולוודא את מיומנותו בשימוש כזה בביקוריו במרפאה. בנוסף, חולי אסתמה חייבים אחת לתקופה, שאורכה משתנה בהתאם לחומרת מחלתם, לבצע בדיקת תפקודי ריאה בכדי לעמוד על יעילות הטיפול מבחינה אובייקטיבית.
כיצד אפשר בכל זאת למנוע את הופעת האסטמה?
בשל שכיחותה הגוברת של מחלת האסתמה בעולם נעשים מאמצים מחקריים בכדי לברר האם ניתן למנוע את הופעת האסתמה, בעקר זו שעל בסיס אלרגי. מכיוון שאסתמה אלרגית היא ביטוי למטען גנטי מסוים המושפע מהשפעות סביבתיות (חשיפה לאלרגנים ולגורמים מסייעים כגון עשן סיגריות, זהום אוויר וסביבת העבודה) מתרכז המחקר בשנה הראשונה לחיים בתינוקות עם סיכון גבוה למחלה אלרגית (תינוקות להורה/הורים אלרגיים). תוצאות המחקרים עד כה אינן חד-משמעיות אף כי נראה כי טיפול משולב של מניעת חשיפה לאלרגנים נשאפים כגון קרדית אבק בית, לאלרגנים תזונתיים - כולל הימנעות מחלב פרה ולחילופין הנקה כצורת תזונה יחידה בארבעת החודשים הראשונים לחיים ולגורמים מגרים כגון עישון פסיבי מצליח לגרום לירידה בשכיחות הופעת האסתמה בתחילת החיים לעומת תינוקות שחשיפתם לגורמים הנ"ל לא נמנעה.
פעילויות חינוכיות והעלאת המודעות
המאמצים המידיים של הרפואה כיום, במקביל להעמקת המחקר לחיפוש תרופות חדשות ודרכי ם למניעת המחלה, מרוכזים מחד בחתירה לאבחון מדויק מוקדם ומלא של חולי האסתמה באוכלוסייה הכללית ומאידך בגישור על הפער הגדול הקיים בין היכולת המצוינת הקיימת כיום לטפל במחלה לבין ההיענות הלקויה של החולים להתמיד בטיפול מונע. לצורך כך יש להעמיק את הפעולות החינוכיות בקרב הצוותים הרפואיים ובקרב החולים ובני משפחתם לגבי מהות המחלה הכרונית הזו והטיפול הנכון בה לאורך שנים.
